פסק דין – תאונת דרכים בדרך אל העבודה

ג.ש

  1. ע”י ב”כ

    עו”ד הרצוג צבי

    התובע

    נ  ג  ד

    1 . חן המקום בע”מ

    2 . כלל חברה לביטוח בע”מ-ת”א

    ע”י ב”כ

    עו”ד ירון אילן

    הנתבעות

    פסק דין

    לפניי תביעה לתשלום פיצויים בגין נזקי גוף עקב תאונת דרכים  המהווה גם תאונת עבודה, אשר ארעה ביום 10.11.05. התאונה התרחשה עת ירד התובע, יליד 20.6.64 ממדרגות משאית מ.ר. 4111615 בקיבוץ עינת וכתוצאה מכך נחבל ברגלו השמאלית. המשאית הייתה בזמנים הרלבנטים בבעלות מעבידתו של התובע- נתבעת 1, ומבוטחת על ידי נתבעת 2 (להלן: “התאונה”).

    הנתבעות אינן מכחישות את קיום הכיסוי הביטוחי, עיקר המחלוקת בין הצדדים הנה בשאלת החבות (האם קרתה התאונה כנטען) ובאומדן הנזק.

    הנכות הרפואית:

    נכות אורטופדית:

    ביום 3.4.06 קבעה ועדה רפואית מטעם המוסד לביטוח לאומי את הנכויות הזמניות שנותרו בתובע: 80% מתאריך 9.2.06 ועד לתאריך 31.3.06 וכן 50% מיום 1.4.06 ועד ליום 31.7.06.

    ביום 1.8.06 קבעה הועדה הרפואית  כי נכותו הצמיתה של התובע הנה בשיעור 10% על פי סעיף 35 (1) ב’ לתקנות המל”ל בגין שבר בקרסול רגל שמאל וצויין בפרוטוקול המל”ל בפרק “סיכום ומסקנות” כי:

    “המצב סופי… אין מקום להפעיל תקנה 15 יכול להמשיך כנהג משאית”.

    האם מדובר בתאונת דרכים?

    הנתבעות טוענות כי התאונה כלל לא ארעה כפי שטוען לה התובע אלא אירעה בנסיבות שונות וכי אין המדובר בתאונת דרכים כהגדרתה בחוק. הנתבעות טוענות  כי מדובר בעדותו של התובע כעדות יחידה ולמעשה מהראיות עולה כי אין זה סביר כי פגיעתו של התובע אירעה בנסיבות להן הוא טוען.

    הנתבעות טוענות כי ביום התאונה טופל בבית החולים אסף הרופא וככל העולה מטופס חדר המיון נכתב כי: “לדבריו ביום קבלתו נפל תוך כדי עבודתו מגובה 3 מ”ר ונחבל בקרסול שמאל”. הנתבעות טוענות כי לא צויין כי התובע היה מעורב בתאונת דרכים אין כל אזכור של המשאית.

    בנוסף טוענות הנתבעות כי באישור המשטרה צויין כי התובע התלונן על דבר התאונה ביום 16.11.05 וגם בו לא צויין כי דובר בתאונת דרכים ואין כל אזכור מפגיעה כתוצאה מירידה ממשאית אלא רק אוזכרה תאונת עבודה.

    הנתבעת טוענת כי גם פגיעתו של התובע אינה מתיישבת עם הנסיבות הנטענות על ידיו שכן לא ברור כיצד מהחלקה במדרגות המשאית יכול להיגרם שבר בקרסול אלא כתוצאה מההחלקה נזקי הגוף שיכולים היו להיגרם היו צריכים להיות באזורים אחרים בגופו כגון באגן, בגב, בגפיים העליונות ואולי אף בראש. שבר בקרסול יכול להיות תולדה של קפיצה או נפילה ישירה להבדיל מהחלקה בהקשר הזה לא בכדי מסר התובע בחדר המיון כי נפל תוך כדי עבודתו מגובה של שלושה מטרים.

    הנתבעת טוענת כי מדובר בעדות יחידה ללא עדים נוספים, תאונה עצמית. באשר לדיווח בתשובות לשאלון מטעמה של הנתבעת בו ענה המעביד של התובע כי התובע דיווח לו על התאונה לפיו נפל ממשאית, התובע לא יכול להסתמך על כך שכן יכול היה לתת למעבידו כל גרסה שרק יחפוץ בה בהעדר כל עדים.

    התובע ויתר על חקירתו הנגדית של מר אלון חיים המצהיר מטעמן של הנתבעות, מנהל התפעול אצל נתבעת 1 אשר הצהיר בתצהיר עדותו הראשית אך כי התובע הפסיק לעבוד ביום 10.11.05 בחברה עקב פגיעה בקרסול רגל שמאל וללא כל איזכור דבר תאונת הדרכים או מעורבותה של המשאית.

    דיון:

    אני קובע כי עלה בידי התובע להוכיח גרסתו (הטענה בדבר קרות התאונה כתוצאה מהחלקה במדרגות המשאית), ולהלן נימוקיי:

    התובע חזר על האמור בכתב התביעה הן בתצהיר עדותו הראשית והן בחקירתו הנגדית בבית המשפט: “החניתי את המשאית ליד ערימת גזם בבית העלמין של קיבות עינת כשרציתי לרדת מהמשאית החלקתי ונפלתי”. (עמ’ 14 לפרוטוקול). התובע חזר על גרסתו כמה פעמים בבית המשפט והשתכנעתי כי כך אכן התרחשה התאונה.

    התובע ציין בבית החולים כי נחבל במהלך עבודתו כתוצאה מנפילה מגובה של 3 מטרים. הנתבעת מסתמכת על כך כי לא צויינו ברישומי בית החולים ובטופס ההודעה במשטרה פרטי המשאית ודבר מעורבותה. כשנשאל התובע על כך השיב כי כנראה מדובר בטעות ושלא שם לב למה שנכתב היות וסבל מכאבים ברגלו, ויחד עם זאת זכר שאמר בבית החולים כי נפל מהמשאית.

    התובע הגיש תלונה במשטרה ביום 16.11.05 אולם לא נכתבו בה פרטי התאונה ולא צויינו נסיבותיה. כל אשר נכתב כי דובר בתאונת עבודה. על המסמך חתום מקבל ההודעה רס”מ אילן לוי אשר לא הובא לעדות לשם מתן הסברים לנסיבות בהן נכתב הטופס. יכולה הייתה הנתבעת להתכבד ולהביאו למתן עדות בכדי להפריך את גרסתו של התובע אולם נמנעה מלעשות כן.

    עצם פנייתו של התובע בסמוך ולאחר התאונה למשטרה לשם מתן דיווח מלמד על אומד דעתו לפיה דובר היה בתאונת דרכים.

    הנתבעות אמנם צרפו תצהיר עדות ראשית מטעמו של מר אילן אלון חיים, מנהל ענף התפעול אצל נתבעת 1 ומקבל הדיווח מאת התובע על התאונה, לא פרטו בתצהיר זה את הנסיבות כפי שנאמרו לו מאת התובע אלא צויין עובדתית תאריכי תחילת העבודה וסיומה.

    התאונה דווחה למל”ל, התובע נתן תשובות דומות גם בתשובות לשאלון מטעמה של הנתבעת. הנתבעת לא הוכיחה על ידי מומחה רפואי כי מנגנון הפגיעה בקרסול אינו אפשרי כתוצאה מהחלקה מירידה במדרגות משאית ועל כן מנועה מלטעון טענה זו.

    הנכות התפקודית:

    התובע הנו נהג משאית גזם במקצועו עבודה הכרוכה בנהיגה ממושכת, בעליה וירדה מהמשאית. התובע טוען כי הוא אמנם חזר לעבודתו אצל הנתבעת 1 בתחילת  9/06 וכיום אין ירידה בשכרו אך חשוף לסיכון עתידי ועלול הוא במומו להיפלט משוק העבודה. לפיכך מבקש התובע להעריך את נכותו התפקודית בשיעור זהה לנכותו הרפואית.

    מנגד, טוענות הנתבעות כי נכותו התפקודית של התובע נמוכה מנכותו הרפואית, התובע המשיך עבודתו לאחר התאונה, לרבות בנהיגה על משאית בעלת גיר רגיל במשך חודש שלם. בנוסף גם הועדה הרפואית מטעמה של המל”ל התרשמה כי אין מקום להפעיל את תקנה 15 שכן התובע יכול ולהמשיך לעבוד כרגיל. על כן מבקשות הנתבעות לקבוע כי לא נותרה כל נכות תפקודית בתובע.

    אני מקבל את עמדת הנתבעות לעניין זה. התרשמתי מעודות התובע בבית המשפט כי שב לעבודתו כמקודם ואף לאחר התאונה סבל מתאונת עבודה נוספת שגם לאחריה שב לעבודתו. לפיכך אני סבור כי לא נותרה נכות תפקודית בתובע עקב התאונה.

    שיעור הנזק:

    אובדן הכנסה לעבר:

    טוען התובע כי שכרו עובר לתאונה על פי אישורי המל”ל הנם בסך של 14,177 ₪ ולאחר ניכוי מס הנם בסך של 11,405 ₪. התובע טוען כי נעדר ממקום עבודתו מיום התאונה ועד ליום 3.9.06 למשך 9 חודשים ו- 22 ימים ולפיכך הפיצוי המגיע לו בגין תקופה זו הנה בסך של 110,971 ₪.

    אני מקבל את חישובי הנתבעת לעניין מיצוע שכרו של התובע על פי תלושי השכר שהוצגו עובר לתאונה בניכוי המס שכן הם מדוייקים יותר ומשקפים את אשר השתלם בפועל כך ששכרו הממוצע עובר לתאונה הנו 9,020 ₪ נטו.

    היות והתובע נעדר מעבודתו (בהעדר מחלוקת) למשך תשעה וחצי חודשים ולאחר מכן שב לעבודתו כמקודם הרי שיש לפצותו בסך של 85,690 ₪ נכון לחודש ספטמבר לשנת 2006 ולאחר שערוך מאמצע התקופה (נכון ליום 1.4.06) סך של 95,243 ₪.

    אובדן שכר לעתיד:

    התובע מחשב אקטוארית את נזקיו העתידיים על בסיס 10% נכות תפקודית ומבקש לפסוק לו סך של 233,837 ₪ ולחילופין 75% מסכום זה כפיצוי גלובלי.

    מקום בו קבעתי כי לא נותרה נכות תפקודית בתובע אין לערוך חישוב אקטוארי מלא. התובע אישר בחקירתו כי שב לעבודתו ועל אף טענות הנתבעות לפיהן אין מקום לפסוק כל פיצוי על דרך האומדנא סבורני כי עקב נכותו הרפואית הצמיתה שנותרה בתובע בגין התאונ הובשיעור של 10% יש לפסוק פיצוי גלובלי בסך של 60,000 ₪.

    מדובר בתאונת עבודה ולא הובאו בפני ראיות המעידות כי התובע נזקק ויזדקק לטיפולים מיוחדים אשר עלותם הנה מעבר לסל הבריאות ולכיסוי במסגרת המל”ל. לפיכך איני מוצא מקום לפסוק פיצוי בגין פרק זה.

    עזרת צד ג’

    התובע לא מעסיק עזרה בשכר, לא הציג ראיות כי נגרם לו אובדן בשל עזרה בה הסתייע בתקופת אי הכושר לפיכך אין מקום לפסוק כל פיצוי בגין פרק זה.

    נסיעות לעבר ולעתיד:

    לנוכח העובדה כי התובע נזקק לשירותים רפואיים בימי אי הכושר ועל כן הפיצוי הנו גלובלי ובסך של 1000 ₪.

    כאב וסבל:

    בהתחשב בגילו, בנסיבות התאונה, בשיעור הנכות הרפואית, סך הפיצוי בגין פרק זה הנו בסך של 15,243 ₪.

    סכום התביעה  הנו בסך 171,486 ₪.

    ניכויים:

    באין מחלוקת בין הצדדים לסכומי הניכויים מסכים אני עם הנתבעות כי יש מקום לשערך גם סכומים אלו.

    ניכוי דמי הפגיעה נטו- 27,061 ₪ בשערוך ליום 8.2.06 הנו בסך של 30,348 ₪.

    ניכוי גמלת נכות חודשית נטו – 32,499 ₪ בשערוך ליום 28.7.06 הנו בסך של 35,172 ₪.

    ניכוי תשלומים חד פעמיים ששולמו על ידי המל”ל – 76,733 ₪ בשערוך ליום 13.8.06 הנו בסך של 82,879 ₪.

Divi Theme Examples

עדכונים, מדריכים ופסקי דין 

פסק דין

פסק דין תאונת דרכים הולך רגל

[/db_pb_slide]

פסק דין

פסק-דין תאונת דרכים באופנוע

[/db_pb_slide]

פסק דין

פסק-דין-תאונת-דרכים-00211904

[/db_pb_slide]

פסק דין

פסק-דין-מחלת-מקצוע-רעש-מזיק

[/db_pb_slide]

פסק דין

פסק-דין-תאונת-עבודה-נפילה-מגובה

[/db_pb_slide]

פסק דין

פסק-דין-תאונת-דרכים-פיברומיאלגיה

[/db_pb_slide]

פסק דין

פסק-דין-תאונת-הולכת-רגל

[/db_pb_slide]

פסק דין

פסק-דין-תאונת-דרכים-בדרך-לעבודה

[/db_pb_slide]

פסק דין

פסק-דין-תאונת-דרכים-נכות-נפשית

[/db_pb_slide]

פסק דין

פסק-דין-תאונת-עבודה-מתקן-הרמה-חשמלי

[/db_pb_slide]

פסק דין

פסק-דין-נזקי-גוף-תאונת-מדרכה

[/db_pb_slide]

פסק דין

פסק-דין-תאונת-דרכים-2037-05-11

[/db_pb_slide]

פסק דין

פסק-דין-תאונת-דרכים-2037-05-11

[/db_pb_slide]

טפסים

טפסים ועדות רפואיות נכות מעבודה נכות כללית ביטוח לאומי

טפסים

טופס-הודעה-על-תאונת-דרכים-חברות ביטוח

כתב תביעה לדוגמה

כתב-תביעה-לדוגמא-תאונת-דרכים-נזיקין

שכר טרחה תאונות דרכים

שכר-טרחת-עורך-דין-תאונת-דרכים

כתב תביעה נזקי גוף

כתב-תביעה-לדוגמא-נזקי-גוף-נפילה במעלית

אישור משטרה תאונת דרכים

איך-מקבלים-אישור-משטרה לאחר תאונת דרכים

כתבה שלנו בכאן 11

 סטודנט תובע את המשטרה

כתבה שלנו במאקו

חלית-נפצעת-פנה-מיד-לעורך-דין

כתבה שלנו במאקו

מה-נחשבת-תאונת-עבודה

כתבה שלנו במאקו

מה-עושים-אחרי-תאונת-דרכים

המלצות תאונות דרכים

עורך-דין-תאונות-דרכים-המלצות

"כולם שווים בפני החוק אבל עורך דין טוב עושה את ההבדל"

הלקוחות ממליצים עלינו 

לאחר שנפלתי לבור ביוב פתוח, נקרעה לי הרצועה הצולבת בברך ימין. חבר המליץ לי על משרדו של עורך דין הרצוג.

מעבר לכך שקיבלתי פיצוי יפה, התהליך היה הרבה יותר מהיר ממה שחשבתי שיהיה, כאשר לאורך כל הדרך עודכנתי בנעשה בתיק.

נ.ד | נפל לבור ביוב

פניתי לעורך דין הרצוג בקשר לתאונת דרכים שהייתה לי. הטיפול היה מעל ומעבר, דאגה וליווי מהרגע הראשון, בהכוונה בדיווח התאונה למשטרה ועד לקבלת הפיצוי. קיבלתי מענה לכל שאלה שהייתה לי, והטיפול עצמו בתיק היה מקצועי מאוד.  

ללא ספק עו"ד הרצוג בעל מומחיות רבה בתחום, צוות המשרד נעים וזמין.

ש.ה | נפגעת תאונת דרכים

נקטעה לי אצבע יד שמאל בעבודתי במוסך רכב. חיפשתי בגוגל עורך דין והגעתי למשרדו של עו"ד צבי הרצוג. הייתי שבר כלי, פיזית ונפשית. במשרד קיבלתי יחס חם, והטיפול בתיק שלי נעשה בצורה חלקה.

ממליץ בלב שלם על עורך דין הרצוג למי שעבר תאונה.

מ.ל | נפגע תאונת עבודה

Accessibility