פסק דין – תאונת דרכים – הולך רגל

בית משפט השלום תל אביב-יפו

א  050776/01

בפני:

כב’ השופטת ח. וינבאום וולצקי

תאריך:

14/02/2005

בעניין:

ח.מ

ע”י ב”כ עוה”ד צבי הרצוג

התובע

נ  ג  ד

 1 . גרשוני אלעד

 2 . אליהו חברה לבטוח בע”מ

      ע”י ב”כ עוה”ד עידו אמגור ואח’

 3 . אריה חברה לבטוח בע”מ

 4 . אבנר אגוד לבטוח נפגעי רכב בע”מ

      ע”י ב”כ עוה”ד חזי כהן ואח’

הנתבעים

פסק דין

1.         מבוא

            התובע, יליד 1982, נפגע בשתי תאונות דרכים. האחת ביום 18.2.00, השניה ביום 25.7.00.

5129371

התביעה הינה תביעה לנזקי גוף מכוח חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל”ה-1975.נ

            בתאונה הראשונה נפגע התובע  בעת שנהג ברכב שהיה נהוג ע”י הנתבע 1 ושהיה מבוטח ע”י הנתבעות 2 ו – 4.

            בתאונה השניה נפגע התובע בעת שנהג ברכב שהיה מבוטח ע”י הנתבעות 3 ו – 4.

            הצדדים חלוקים בשאלת הנזק בלבד.

2.         הפגיעה והנכות הרפואית

בתאונה הראשונה נפגע התובע בפניו, ובברכו. הוא הובא לבי”ח בילינסון שם נמצא שבר פתוח בירך שמאל, שבר באף ושברים בלסתות. השבר בברך קובע בעזרת מסמור והחתך נתפר בניתוח. השברים באף ובלסתות טופלו גם הם בניתוח והתובע עבר קיבוע שיניים והושם בגבס לאפו.

יש לזכור כי בתאונה זו נפגע התובע כהולך רגל.

התובע היה מאושפז 7 ימים עם קביים. במשך כחודשיים הלך עם קביים והיה במעקב המרפאה האורטופדית בבילינסון וכן ביצע 3 חודשים טיפולי פיזיותרפיה.

במקביל היה גם במעקב המרפאה לפה ולסת בבילינסון ובהמשך ביצע טיפולי שיניים נרחבים כפי שיפורט להלן.

בתאונה השניה – נחבל בראש בחזה ובגב. בהגיעו לבי”ח מאיר התלונן על כאבי צוואר וגב. שוחרר לביתו להמשך טיפול אצל רופא מטפל. קיבל טיפולי פיזיותרפיה וכדורים נגד כאבי ראש. היה כחודשיים בטיפולים.

            לתובע מונו שלושה מומחים מטעם בית משפט:

            בתחום האורטופדי:

            ד”ר חנן טאובר, אורטופד, מצא כי השבר בירך התאחה יפה ולא הותיר נכות.

            בעמ”ש מותני נמצאה הגבלת תנועה קלה עם מבחן לסג חיובי דו צדדי אך ללא חסר נוירולוגי.

            בגין אותה מגבלה ראה המומחה לקבוע נכות בשיעור 7% לפי סעיף 37 (7) א’ מותאם למבחני המל”ל.

            לדעת המומחה עיקר הפגיעה בגב ארעה בתאונה השניה ואילו חלקה של התאונה הראשונה קטן יותר. הוא מפנה             לביקור של התובע אצל האורטופד ד”ר שרים במאי 2000, היינו לאחר התאונה הראשונה ולפני השניה.

            על-כן הוא מעמיד את הנכות על 2% בגין תאונה ראשונה ו – 5% בגין תאונה שניה.

            ב”כ  הנתבעים 1, 2 ו – 4  ביקש תחילה לחקור את המומחה אך בסופו של יום הסתפק במשלוח שאלות                         הבהרה.

            בתשובותיו לשאלות הבהרה שנשלחו ע”י ב”כ התובע הבהיר המומחה כי הסיכויים לסיבוכים בעקבות ניתוח                       להוצאת המסמר התוך לישדי שבירך התובע – הינם קטנים ביותר וכי מדובר בניתוח שגרתי.

            בתחום אף אוזן וגרון ופה ולסת:

            ד”ר גידי לוי, מומחה בתחום א.א.ג ופה ולסת מצא כי באשר לאף – לאחר תיקון המחיצה – ציר האף שמור ומעבר             האוויר דו צדדי טוב ולא נותרה נכות.

            באשר לשיניים – התובע איבד שתי שיניים כתוצאה מהפגיעה ועל-כן זכאי ל – 0.5% לפי סעיף 74 (1) ח’.ב

            התובע נדרש ל – 7 טיפולי שורש ושני גשרי חרסינה סה”כ של 9 יחידות.

            התובע עבר השתלת עצם באזור חסר השיניים ושתלים – טיפול שנכשל והוא זכאי להחזר הוצאותיו. לעתיד הוא                 זכאי להחלפת כתרים אחת ל – 8 שנים עד תום תוחלת חייו הממוצעת.

            בתחום הנוירולוגי:

            פרופ’ גולדהמר מונה כמומחה בתחום זה אלא שהתובע ויתר על חוות דעתו בשל חסרון כיס.

            מכאן שסה”כ הנכות הרפואית הינה:

            בתאונה ראשונה 7.5% נכות במעוגל.

            בתאונה השניה 5% נכות.

3.         הנכות התפקודית

התובע טוען כי כתוצאה מהתאונה הוא סובל מכאבים בגב תחתון וכאבי ראש. הוא מתקשה לטענתו בישיבה ממושכת וכתוצאה מכך לא הצליח להתמיד בעבודתו בחברת גו’יסי כמי שיושב על הקופה של המחשב. כך גם הוא מתקשה בסחיבת משאות כבדים. מטעמים אלו חזר לעבוד אצל קרוב משפחתו סעיד מואיד כעוזר בעבודות קבלנות בגבס. לטענתו מעבידו מבין את קשייו ולכן מאפשר לו הפסקות במשך היום ואינו מחייבו לסחוב משאות כבדים.

התובע טוען עוד כי הגם שעבר קורס מצילי בריכה אינו יכול לעבוד במקצועו זה שכן אינו יכול לסחוב אדם במים.

מצב דברים זה לא נותר לו אלא לעבוד בעבודות מזדמנות.

ב”כ התובע מבקש לפסוק לתובע הפסדי שכר מלאים על פני תקופה של למעלה משנתיים. אף לאחר מכן טוען לנזקים בשיעורים אשר עולים אפילו על שילוש נכותו הרפואית של התובע.

בהצגת הדברים ע”י התובע יש משום הגזמה רבה. אם בראשית חקירתו הנגדית ציין כי אינו יכול לסחוב משאות, הרי שבהמשך החקירה הודה כי אף הוא עוזר בסחיבת לוחות הגבס שמשקלם כ – 20 ק”ג. הוא הדין ביחס למסלולים והניצבים שנדרשים לקירות הגבס – בתחילה טען שאלו מגיעים עם משאית לשטח ונפרקים ע”י מנוף. בהמשך הוא נאלץ להודות שבאתרים קטנים כשלא מגיעה משאית, גם הוא הוריד לוחות גבס וניצבים. (ראה עדותו עמ’ 5 לפרוטוקול באמצע העמוד).

מדובר בתובע שנפגע בתאונה הראשונה בעת שהיה תלמיד שמינית בתיכון. התאונה השניה ארעה מיד בסיום לימודיו בקיץ. לאחר התאונות פעל לשיפור הציון שקיבל בבגרות באנגלית וכן פנה ללימודים על תיכוניים במכללת בית-ברל ובמקום נוסף, לצורך רכישת מקצוע. מכאן אני מסיקה שאין מדובר בתובע שראה את עתידו בעבודות פיזיות קשות.

אני מוכנה להניח שהתובע סובל מכאבים אשר מפריעים לו בתנועות או תנוחות מסוימות וכן מהגבלת תנועה קלה בעמ”ש מותני, אלא שבכך אין כדי לקבוע שנכותו התפקודית גבוהה לאין שיעור מנכותו הרפואית.

נכותו של התובע בתחום הפה והלסת לרבות א.א.ג, אינה תפקודית. באשר לנכותו האורטופדית הרי שנכותו הרפואית עומדת סה”כ על 7% נכות ואף עם הגבלת תנועות קלה בעמ”ש מותני וכאבים ניתן לעבוד בקשת של עבודות שאינן דורשות מאמץ פיזי ניכר. דווקא העובדה שהתובע בחר לשוב לעבודה פיזית מלמדת כי נכותו התפקודית אינה עולה על זו הרפואית.

מאחר והתאונות אירעו לתובע עוד בטרם הספיק להשתלב במעגל העבודה, ראיתי לקבוע כי נכותו התפקודית עומדת על שיעור נכותו הרפואית, דהיינו נכותו האורטופדית שהינה בשיעור 7%.

4.         שיעור השתכרות

אין חולק שבתחילת דרכו לא היה התובע מרוויח את השכר הממוצע במשק וזאת לאור נתוניו ומצב המשק בכללו. יחד עם זאת לאור העובדה כי התובע פעל לשיפור ציוניו בבגרות ואף פנה ללימודים, נראה לי כי משלב מסוים יש להביא בחשבון את השכר הממוצע במשק כמדד להשתכרותו בעתיד.

5.         דיון בראשי הנזק

א.         הפסדי השתכרות בעבר

לאחר התאונה הראשונה, לא סבל התובע מהפסדי השתכרות בתקופות אי הכושר שכן עדיין היה תלמיד בית ספר.

גם לאחר התאונה השניה, אין לדעת מתי היה התובע מתחיל לעבוד.

הטענה שנשמעה מפיו של התובע כי נהג לעזור לדודו ו/או לאביו וקיבל שכר בגין כך – נטענה לראשונה בחקירתו בבית המשפט.

על-כן ראיתי לקבוע פיצוי על דרך החישוב הגלובלי לתקופה שמהתאונה השניה ועד היום וסה”כ 54 חודשים בחלוקה כדלקמן:

            תאונה ראשונה –  4,500 ₪.

            תאונה שניה         12,000 ₪.

ב.         הפסד כושר השתכרות בעתיד

            התובע כיום בן 23 ולפניו עוד 44 שנות עבודה עד הגיעו לגיל 67.

            אני מניחה כי בטווח של מספר שנים יעלה שכרו ויגיע לשכר הממוצע במשק.

            בשוקלי כל אלה, לרבות נכותו התפקודית אני קובעת את הפיצוי בראש נזק זה על 100,000 ₪ ומתוכם.

            נזקי התאונה הראשונה   –   30,000 ₪.

            נזקי התאונה השניה          – 70,000 ₪.

ג.          כאב וסבל

            בגין התאונה הראשונה נותרה לתובע נכות של 7.5% במעוגל.

            נוכח העובדה שבעקבות התאונה סבל התובע משבר בירך שחייב קיבוע עם מסמר תוך לישדי וכן שברים בעצמות             הפנים, האף והלסתות, ראיתי לקבוע כי התובע זכאי לפיצוי בגבול סמכותו של בית משפט, דהיינו לפי 10%. פיצוי             זה מגיע לסך של 17,530 ₪.

            בגין התאונה השניה נותרו לתובע 5% נכות אורטופדיים.

            ראיתי להעמיד הפיצוי על 13,000 ₪.

ד.         הוצאות עבור טיפולי שיניים

            הוצאות אלו מתייחסות רק לתאונה הראשונה.

            טיפולים בעבר:

א.         על-פי חוות דעתו של ד”ר לוי זכאי התובע להחזר של הוצאותיו בגין השתלת העצם והשתלים שכשלו וסה”כ 8,240 ₪.

ב.         7 טיפולי שורש סה”כ 4,200 ₪.

ג.          9 כתרי חרסינה סה”כ 16,200 ₪.

            סה”כ טיפולי עבר – 28,640 ₪.

            מאחר ולא לגבי כל הטיפולים הוצגו קבלות ולא ניתן לדעת מתי הוצאו ההוצאות, ראיתי להוסיף על חשבון הפרשי               הצמדה וריבית סכום גלובלי ואני מעמידה הפיצוי לעבר על 30,000 ₪ בגין טיפולי השיניים.

ד.         טיפולים בעתיד

            על-פי חוות דעתו של ד”ר לוי יש להביא בחשבון החלפת הכתרים אחת   ל – 8 שנים ולאחר חישוב בהיוון כפול –               55,283 ₪.

ה.         הוצאות רפואיות ונסיעות

            לבד מהוצאות על טיפולי שיניים נדרש התובע להוצאות נסיעה לטיפולים ורכישת משככי כאבים בעיקר לאחר                     התאונה הראשונה.

            על כן ראיתי לפסוק לתובע בתאונה הראשונה – 2,000 ₪ ובתאונה השניה 1,000 ₪.

ו.          עזרת צד ג’

            התובע לא הביא איש להעיד על העזרה שנתן לתובע בתקופות אי הכושר. יחד עם זאת, לאור סוג הפגיעה                       בתאונה הראשונה, ברי שהתובע נזקק בתחילה לעזרת בני משפחה.

            את עזרת בני המשפחה, שמעבר לעזרה המצופה מהם, אני מעמיד על 2,000 ₪.

            בתאונה השניה איני סבורה שהתובע נזקק לעזרה מוגברת.

            ראה לעניין זה ע”א 327/81 ברמלי נ’ חפוז, פ”ד לח (3) 580 בעמ’ 587.

ז.          סה”כ נזק לפני ניכויים:

            תאונה ראשונה  –           141,313 ₪.

            תאונה שניה       –           96,000  ₪.

מסכום הפיצוי בגין התאונה הראשונה יש לנכות תשלום תכוף בסך של 22,000 ₪ ששולם ביום 18.6.00. סכום זה בצרוף הפרשי הצמדה וריבית להיום 28,820 ₪.

מאחר והתשלום התכוף כולל גם שכ”ט ככל הנראה, ינוכה הסכום לאחר חישוב הסכום לפיצוי כולל שכ”ט עו”ד.

6.         סוף דבר

א. ראיתי לקבוע את נזקיו של התובע בגין התאונה הראשונה על סך 141,313 ₪. סכום זה בצרוף 13% שכ”ט עו”ד ומע”מ עומד על 162,807 ₪. לאחר ניכוי התשלום התכוף ישלמו הנתבעים 1, 2 ו – 4 לתובע סך של 133,987 ₪. לסכום זה יתווספו הוצאות משפט.

ב. ראיתי לקבוע את נזקיו של התובע תולדת התאונה השניה על סך 96,000 ₪.

לסכום זה יתווספו הוצאות משפט וכן שכ”ט עו”ד בשיעור 13% ומע”מ כחוק.

ג.  הסכומים ישאו הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

     המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים בדואר.

ניתן היום ה’ ב אדר א, תשס”ה (14 בפברואר 2005) בהעדר הצדדים.

Divi Theme Examples

עדכונים, מדריכים ופסקי דין 

פסק דין

פסק דין תאונת דרכים הולך רגל

[/db_pb_slide]

פסק דין

פסק-דין תאונת דרכים באופנוע

[/db_pb_slide]

פסק דין

פסק-דין-תאונת-דרכים-00211904

[/db_pb_slide]

פסק דין

פסק-דין-מחלת-מקצוע-רעש-מזיק

[/db_pb_slide]

פסק דין

פסק-דין-תאונת-עבודה-נפילה-מגובה

[/db_pb_slide]

פסק דין

פסק-דין-תאונת-דרכים-פיברומיאלגיה

[/db_pb_slide]

פסק דין

פסק-דין-תאונת-הולכת-רגל

[/db_pb_slide]

פסק דין

פסק-דין-תאונת-דרכים-בדרך-לעבודה

[/db_pb_slide]

פסק דין

פסק-דין-תאונת-דרכים-נכות-נפשית

[/db_pb_slide]

פסק דין

פסק-דין-תאונת-עבודה-מתקן-הרמה-חשמלי

[/db_pb_slide]

פסק דין

פסק-דין-נזקי-גוף-תאונת-מדרכה

[/db_pb_slide]

פסק דין

פסק-דין-תאונת-דרכים-2037-05-11

[/db_pb_slide]

פסק דין

פסק-דין-תאונת-דרכים-2037-05-11

[/db_pb_slide]

טפסים

טפסים ועדות רפואיות נכות מעבודה נכות כללית ביטוח לאומי

טפסים

טופס-הודעה-על-תאונת-דרכים-חברות ביטוח

כתב תביעה לדוגמה

כתב-תביעה-לדוגמא-תאונת-דרכים-נזיקין

שכר טרחה תאונות דרכים

שכר-טרחת-עורך-דין-תאונת-דרכים

כתב תביעה נזקי גוף

כתב-תביעה-לדוגמא-נזקי-גוף-נפילה במעלית

אישור משטרה תאונת דרכים

איך-מקבלים-אישור-משטרה לאחר תאונת דרכים

כתבה שלנו בכאן 11

 סטודנט תובע את המשטרה

כתבה שלנו במאקו

חלית-נפצעת-פנה-מיד-לעורך-דין

כתבה שלנו במאקו

מה-נחשבת-תאונת-עבודה

כתבה שלנו במאקו

מה-עושים-אחרי-תאונת-דרכים

המלצות תאונות דרכים

עורך-דין-תאונות-דרכים-המלצות

"כולם שווים בפני החוק אבל עורך דין טוב עושה את ההבדל"

הלקוחות ממליצים עלינו 

לאחר שנפלתי לבור ביוב פתוח, נקרעה לי הרצועה הצולבת בברך ימין. חבר המליץ לי על משרדו של עורך דין הרצוג.

מעבר לכך שקיבלתי פיצוי יפה, התהליך היה הרבה יותר מהיר ממה שחשבתי שיהיה, כאשר לאורך כל הדרך עודכנתי בנעשה בתיק.

נ.ד | נפל לבור ביוב

פניתי לעורך דין הרצוג בקשר לתאונת דרכים שהייתה לי. הטיפול היה מעל ומעבר, דאגה וליווי מהרגע הראשון, בהכוונה בדיווח התאונה למשטרה ועד לקבלת הפיצוי. קיבלתי מענה לכל שאלה שהייתה לי, והטיפול עצמו בתיק היה מקצועי מאוד.  

ללא ספק עו"ד הרצוג בעל מומחיות רבה בתחום, צוות המשרד נעים וזמין.

ש.ה | נפגעת תאונת דרכים

נקטעה לי אצבע יד שמאל בעבודתי במוסך רכב. חיפשתי בגוגל עורך דין והגעתי למשרדו של עו"ד צבי הרצוג. הייתי שבר כלי, פיזית ונפשית. במשרד קיבלתי יחס חם, והטיפול בתיק שלי נעשה בצורה חלקה.

ממליץ בלב שלם על עורך דין הרצוג למי שעבר תאונה.

מ.ל | נפגע תאונת עבודה

Accessibility