פסק דין – תאונת הולכת רגל – תאונת דרכים

מ.א

ע”י ב”כ עוה”ד צבי הרצוג

התובעת

נ  ג  ד

1 . ינקו ישראל

2 . המאגר הישראלי לביטוחי רכב “הפול”

ע”י ב”כ עוה”ד שירלי רובק

פסק דין

מבוא

התובעת, ילידת 1987 נפגעה בתאונת דרכים ביום 15.12.04 בהיותה הולכת רגל מפגיעתו של הנתבע 1 שרכב על קטנוע. הנתבעת 2 ביטחה את הקטנוע.

הצדדים אינם חלוקים בשאלת החבות והכיסוי הביטוחי והמחלוקת נסבה בשאלת גובה הנזק בלבד.

מטעם התובעת העידה היא בלבד. בטעם הנתבעים הוגשו מסמכים בלבד וכן נתבקשה חקירת המומחה שמונה מטעם בית המשפט.

הפגיעה והנכות הרפואית

ממקום התאונה הובאה התובעת לבית חולים שיבא בתל השומר שם נבדקה ונמצאו סימני פגיעות בשתי הברכיים ושפשופי עור במרפק שמאל וביד ימין. כמו כן נמצאה חבלה באגן. התובעת שוחררה להמשך טיפול בקהילה.

התובעת טופלה על ידי אורטופד בקופת החולים עם הוראה להימנע מפעילות ספורטיבית במשך 3 חודשים. במהלך השנים הופנתה לטיפולי פיסיותרפיה, שימוש באנלגטיקה ותוספי מזון.

לטענת התובעת היא סובלת מכאבי ברכיים ומתקשה לעלות מדרגות. כאבים מופיעים גם לאחר  עמידה ממושכת או לאחר קימה מישיבה ממושכת. כתוצאה מכך הפסיקה כמעט כל פעילות גופנית.

ד”ר רפי טיין, שמונה כמומחה בתחום האורטופדי מטעם בית המשפט, מצא כי התובעת סובלת מהפרעה תפקודית קלה בברכיים כתוצאה מחבלה ישירה בפיקות הברכיים. את נכותה הוא מעריך ב – 5% נכות לכל ברך וסה”כ 10% נכות בהתאם לתקנה 35 (1) בין א’ לב’ למבחני המל”ל. כמו כן ראה לקבוע נכות זמנית לשלושה חודשים בשיעור של 30% נכות.

ד”ר טיין זומן לחקירה על ידי ב”כ הנתבעים. בחקירתו שב על עמדתו שבחוות הדעת ולפיה תלונותיה של התובעת על כאבים לאחר עמידה ממושכת, בקימה מישיבה ממושכת ובעליה במדרגות הן סבירות לאור סוג הפגיעה.

לאחר שעברתי על חוות הדעת ועל חקירת המומחה ראיתי לקבלה לאחר שלא נסתרה ולפיה לתובעת 10% נכות רפואית.

הנכות התפקודית

התובעת טוענת כי כתוצאה מן התאונה היתה מנועה מלעסוק בפעילות גופנית לרבות שיעורי חינוך גופני ולאחר מכן מלעסוק כמדריכת אירובי במכון כושר בעת לימודיה העל תיכוניים. עוד היא טוענת כי היא מתקשה גם בעבודתה כאחות בעת לימודיה המעשיים ולאחר מכן.

ב”כ התובעת מבקש בסיכומיו להעמיד את הנכות התפקודית על הנכות הרפואית וזאת בשל מספר טעמים. ראשית, המומחה קבע את נכותה התפקודית של התובעת על 10% נכות; שנית, מדובר בתובעת שנפגעה בעת שהיתה עדיין קטינה; שלישית, יש להביא בחשבון את מקצועה של התובעת למול סוג הפגיעה; ורביעית, יש להביא בחשבון כי התובעת נפגעה בשתי הברכיים יחד.

ב”כ הנתבעים טוען מנגד כי לתובעת לא נותרה כל נכות תפקודית. לטענתו העובדה שהתובעת בחרה בלימודים בבית ספר לאחיות מלמדת על כי השפעת הפגיעה על תפקודה היא אפסית.  יתרה מכך התובעת סבלה בעברה מכאבי גב ואלו כלל אינם קשורים לפגיעה נשוא התביעה. הוא מוסיף ומציין כי התובעת נמנעה מלהביא כל עדות שתשמש כחיזוק לעדותה.

התובעת העידה כי היא מתקשה בעבודה במשמרת של 8 שעות במחלקות של בית החולים. בעת עדותה בפניי הספיקה לעבוד במחלקה לכירורגיית בית חזה וציינה כי התקשתה לרחוץ את החולים, פעלה שבמחלקה זו מבוצעת על ידי אחיות מוסמכות. כן התלוננה כי היא מתקשה להרים את ילדתה שהינה תינוקת בת 3.5 חודשים במועד הדיון.

לאחר שעברתי על עדות התובעת וחקירתה אני סבורה כי את עיקר תלונותיה של התובעת יש ליחס לפגיעה בברכיה תולדת התאונה נשוא התביעה. עם זאת בעיות נוספות, כמו בעיות הגב שמקשות עליה להתכופף (ראה עדותה בעמ’ 6 לפרוטוקול), וכן בעיית השמנת היתר אינן נובעות מן התאונה אלא ממצב קונסטיטוטיבי או מבעיות בעברה. כך למשל כבר עובר לתאונה, במאי 2004, מציין רופא המשפחה כי התובעת סובלת מהשמנת יתר. כך גם כבר בשנת 1996 אובחנה התובעת כסובלת מקיפוזיס ונדרשה כתינוקת לבצע טיפולי פיסיותרפיה (ראה תיקה הרפואי שצורף למוצגי הנתבעת). לא השתכנעתי כי לבעיות הנוספות השפעה משמעותית על תפקודה גם אם יש להביאן בחשבון במיוחד בשים לב למקצוע בו בחרה התובעת לעסוק.

מנגד לא השתכנעתי כי לתובעת בעיה להרים את ילדתה התינוקת בשל בעיות הברכיים. יתכן שלאחר הליכה ממושכת עם תינוקה על הידיים תחוש כאבים אך לא בגלל משקל של תינוק בן כמה חודשים. בסופו של יום מדובר בנכות נמוכה שמורכבת משתי נכויות בשיעור של 5% בכל ברך.

בשוקלי כל אלה ראיתי לקבוע כי נכותה התפקודית של התובעת אינה עולה על נכותה הרפואית ואף נופלת ממנה אם כי לא באופן משמעותי. גם אם נכון הוא שהתובעת נפגעה בהיותה קטינה, הרי שלא ניתן להתעלם מן העובדה שמאז ועד עתה הספיקה לסיים לימודיה בבית הספר לאחיות ולעבוד באופן מעשי במחלקות בבית החולים. את נכותה התפקודית ראיתי להעמיד על 8% נכות.

דיון בראשי הנזק

הפסד השתכרות בעבר

בעת התאונה ובחודשים הסמוכים לה היתה התובעת תלמידת בית ספר באולפנה לבנות בכיתה י”ב ועל כן באותה התקופה לא סבלה הפסדי השתכרות. גם לאחר מכן פנתה התובעת ללימודים, ראשית בסמינר “אופקים” ולאחר מכן בבית ספר לאחיות. הטענה כי התעתדה לעבוד במהלך לימודיה כמדריכה במכון כושר לא הוכחה. לא הובאה כל הוכחה כי התובעת היתה מוסמכת להעביר שיעורי אירובי כפי שהעידה וכל עד נוסף שיתמוך בטענתה זו לא הובא להעיד.

כך גם לא הוכח כי התובעת היתה מסוגלת לשלב לימודים בבית ספר לאחיות עם ניהול משק ביתה לאור נישואיה ואף עבודה מחוץ למשק ביתה. אף בתקופה שעד נישואיה ועד לתחילת לימודיה בבית הספר לאחיות, לא הראתה תובעת ולו ניסיון אחד למצוא מקום עבודה שבו ניסתה לעבוד ונכשלה.

מכאן שטוב עשה ב”כ התובעת שויתר בסיכומיו על טענה להפסדי השתכרות בעבר.

הפסדי השתכרות בעתיד

התובעת כיום בת 21 וחצי כמעט. מאחר ופגיעתה של התובעת ארעה בעת שהיתה קטינה וכיום עדיין נמצאת בסוף הלימודים לקראת רכישת מקצוע, הרי שיש לחשב את שכרה על בסיס השכר הממוצע במשק. לעניין זה ראה דבריו של כב’ המשנה לנשיאה השופט ריבלין בעניין ע”א 9980/06 עיזבון המנוח אטינגר נ’ עיריית ירושלים ואח’, (טרם פורסם) מיום 26.1.09 (להלן: פרשת אטינגר השנייה) וכן בע”א 98730/06 כלל חברה לביטוח בע”מ נ’ מיכל פפו, (טרם פורסם) מיום 22.3.09 שם הוא שב על  ההלכה בעניין חישוב הפסדי ההשתכרות של קטינים שנפגעו.

חישוב של 8% נכות במכפלת השכר הממוצע במשק נכון להיום ולאחר ניכוי מס הכנסה    (7,908 – 316 = 7,592 ש”ח) ובהיוון מתאים ל – 46 שנים עומד על  – 181,716 ₪.

עזרה בבית ובעתיד

ב”כ התובעת טוען כי בשל נכותה של התובעת היא תזקק לעזרה בשכר. עסקינן בנכות בשיעור נמוך שאף לדעת המומחה משפיעה באופן קל על תפקודה (ראה דבריו בעמ’ 14 לפרוטוקול בתחתית העמוד). מטעם זה איני סבורה שהתובעת הוכיחה כי היא תידרש לעזרה בשכר בעבודות משק הבית בשל הפגיעה בתאונה נשוא התביעה. אותה הפרעה קלה עליה דיבר ד”ר טיין עשויה לבוא לידי ביטוי בפעולות מסוימות שדורשות הרמה של דברים כבדים במיוחד וכו’. אותן פעולות תתקשה לעשות גם בשל בעיות נוספות שתוארו לעיל וחזקה על בעלה שייתן כתף בהיותו שותף למשק הבית.

הוצאות רפואיות ונסיעות

ב”כ התובעת מבקש לפסוק לתובעת את הסך של 20,000 ₪ בגין הוצאות נסיעה וסך נוסף של  4,000 ₪  בגין הוצאות רפואיות. הוא מפנה לעדותה של התובעת ולפיה היא נועלת נעליים אורטופדיות יקרות שעלותן 700 ₪ לזוג. עלות ההוצאות אינה מכוסה במלואה על ידי קופת החולים.

ב”כ הנתבעים טוען מנגד כי ככל שתזדקק התובעת לטיפולים רפואיים הרי שהם מכוסים על ידי סל הבריאות. כך גם לא המציאה התובעת כל המלצה רפואית לרכישת נעליים מיוחדות.

ברי שהתובעת, בעיסוקה כאחות, תידרש לנעליים נוחות בעבודתה כפי שנוהגות אחיות. המומחה לא נשאל האם התובעת זקוקה לנעליים אורטופדיות בעלות גבוהה של 700 ₪ לזוג או שדי לה בנעל ספורט או נעל נוחות ממוצעת שממילא היתה רוכשת לצרכי עבודתה.

נכותה של התובעת אינה מצריכה הוצאות מוגברות על נסיעות או טיפולים רפואיים שמעבר לסל הבריאות. מכאן שיש לפסוק לתובעת בראש נזק זה הוצאות סבירות לתקופה שסמוכה לתאונה ובהעדר קבלות ראיתי להעמידן על דרך אומדנא דדיינא על סך של –  2,500 ₪.

כאב וסבל

לתובעת נקבעו 10% נכות ועל כן היא זכאית לפיצוי בסך של – 18,124 ₪ בראש נזק זה.

סה”כ הנזק עומד על – 202,340 ש”ח.

סוף דבר

ראיתי לקבוע כי נזקה של התובעת תולדת התאונה עומד על – 202,340 ש”ח.

הנתבעים ישלמו לתובעת את הסך הנ”ל וכן ישאו בהוצאות משפט לרבות עלות שכרו של ד”ר טיין. ההוצאות ישאו הפרשי הצמדה וריבית ממועד הוצאתן ועד התשלום המלא בפועל. כן ישאו הנתבעים בשכ”ט עו”ד בשיעור של 13% מסכום הפיצוי ומע”מ כחוק. הסכומים הנ”ל ישאו הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

המזכירות תעביר העתק פסק הדין לצדדים בדואר.

ניתן היום, כ”ז באדר, תשס”ט (23 במרץ 2009)

Divi Theme Examples

עדכונים, מדריכים ופסקי דין 

פסק דין

פסק דין תאונת דרכים הולך רגל

[/db_pb_slide]

פסק דין

פסק-דין תאונת דרכים באופנוע

[/db_pb_slide]

פסק דין

פסק-דין-תאונת-דרכים-00211904

[/db_pb_slide]

פסק דין

פסק-דין-מחלת-מקצוע-רעש-מזיק

[/db_pb_slide]

פסק דין

פסק-דין-תאונת-עבודה-נפילה-מגובה

[/db_pb_slide]

פסק דין

פסק-דין-תאונת-דרכים-פיברומיאלגיה

[/db_pb_slide]

פסק דין

פסק-דין-תאונת-הולכת-רגל

[/db_pb_slide]

פסק דין

פסק-דין-תאונת-דרכים-בדרך-לעבודה

[/db_pb_slide]

פסק דין

פסק-דין-תאונת-דרכים-נכות-נפשית

[/db_pb_slide]

פסק דין

פסק-דין-תאונת-עבודה-מתקן-הרמה-חשמלי

[/db_pb_slide]

פסק דין

פסק-דין-נזקי-גוף-תאונת-מדרכה

[/db_pb_slide]

פסק דין

פסק-דין-תאונת-דרכים-2037-05-11

[/db_pb_slide]

פסק דין

פסק-דין-תאונת-דרכים-2037-05-11

[/db_pb_slide]

טפסים

טפסים ועדות רפואיות נכות מעבודה נכות כללית ביטוח לאומי

טפסים

טופס-הודעה-על-תאונת-דרכים-חברות ביטוח

כתב תביעה לדוגמה

כתב-תביעה-לדוגמא-תאונת-דרכים-נזיקין

שכר טרחה תאונות דרכים

שכר-טרחת-עורך-דין-תאונת-דרכים

כתב תביעה נזקי גוף

כתב-תביעה-לדוגמא-נזקי-גוף-נפילה במעלית

אישור משטרה תאונת דרכים

איך-מקבלים-אישור-משטרה לאחר תאונת דרכים

כתבה שלנו במאקו

חלית-נפצעת-פנה-מיד-לעורך-דין

[/db_pb_slide]

כתבה שלנו במאקו

מה-נחשבת-תאונת-עבודה

[/db_pb_slide]

כתבה שלנו במאקו

מה-עושים-אחרי-תאונת-דרכים

[/db_pb_slide]

המלצות תאונות דרכים

עורך-דין-תאונות-דרכים-המלצות

[/db_pb_slide]

"כולם שווים בפני החוק אבל עורך דין טוב עושה את ההבדל"

הלקוחות ממליצים עלינו 

לאחר שנפלתי לבור ביוב פתוח, נקרעה לי הרצועה הצולבת בברך ימין. חבר המליץ לי על משרדו של עורך דין הרצוג.

מעבר לכך שקיבלתי פיצוי יפה, התהליך היה הרבה יותר מהיר ממה שחשבתי שיהיה, כאשר לאורך כל הדרך עודכנתי בנעשה בתיק.

נ.ד | נפל לבור ביוב

פניתי לעורך דין הרצוג בקשר לתאונת דרכים שהייתה לי. הטיפול היה מעל ומעבר, דאגה וליווי מהרגע הראשון, בהכוונה בדיווח התאונה למשטרה ועד לקבלת הפיצוי. קיבלתי מענה לכל שאלה שהייתה לי, והטיפול עצמו בתיק היה מקצועי מאוד.  

ללא ספק עו"ד הרצוג בעל מומחיות רבה בתחום, צוות המשרד נעים וזמין.

ש.ה | נפגעת תאונת דרכים

נקטעה לי אצבע יד שמאל בעבודתי במוסך רכב. חיפשתי בגוגל עורך דין והגעתי למשרדו של עו"ד צבי הרצוג. הייתי שבר כלי, פיזית ונפשית. במשרד קיבלתי יחס חם, והטיפול בתיק שלי נעשה בצורה חלקה.

ממליץ בלב שלם על עורך דין הרצוג למי שעבר תאונה.

מ.ל | נפגע תאונת עבודה

 
Accessibility