פסק דין תאונת עבודה – מתקן הרמה חשמלי

התובעת

א.א

ע”י ב”כ עוה”ד צבי הרצוג

נגד

הנתבעים

1.מנסור שירקני

2.איילון חברה לביטוח בע”מ

ע”י ב”כ עוה”ד דן הדר ואח’

חקיקה שאוזכרה:

פקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], תש”ל-1970

פסק דין

מבוא

1.         התובעת, ילידת 1945, נפגעה בתאונת עבודה ביום 14.9.05 עת עבדה אצל הנתבע 1 כתופרת וגזרנית בסטודיו לאופנה.

2.         הנתבעת 2 ביטחה את הנתבע בביטוח חבות מעבידים.

3.         התאונה ארעה כאשר התובעת נכנסה למתקן הרמה חשמלי שהיה בחנות ושבאמצעותו היה ניתן להעלות סחורה מקומת הכניסה לגלריה ואשר הנתבע הורה לתובעת לעלות בעצמה באמצעות אותו מתקן הרמה כאשר נדרשה להגיע לקומת הגלריה. זו הייתה הדרך היחידה להגיע מקומת הכניסה לגלריה.

4.         בעת שנכנסה למתקן ההרמה ולחצה על הכפתור בלוח הפיקוד של המתקן השתחרר סל ההרמה ונפל ביחד עם התובעת למטה.

5.         כתוצאה מן האירוע נפגעה התובעת בעיקר בעצם העקב.

6.         התאונה נחקרה על ידי מפקחת מטעם משרד העבודה אשר מצאה לקבוע כי התאונה נגרמה בשל שימוש במתקן הרמה שאינו מיועד להרמת והורדת בני אדם וללא אמצעי גישה אחרים שבהם התובעת יכלה להגיע לגלריה וכל זאת בניגוד  לסעיף 49 לפקודת הבטיחות בעבודה, התש”ל – 1970.

7.         כנגד הנתבע הוגש כתב אישום בבית הדין לעבודה והוא הורשע על פי הודאתו.

8.         הנתבעים הודו באחריותם לקרות התאונה והדיון נסב בשאלת גובה  הנזק בלבד.

הפגיעה והנכות

9.         ממקום התאונה הועברה התובעת לטיפול רפואי בבית חולים וולפסון, שם אושפזה למשך 7 ימים. בבית החולים נמצא שהיא סובלת משבר תוך פרקי מרוסק בעצם העקב הימנית. היא שוחררה לביתה עם הוראות לשכיבה במיטה עם רגל מורמת כהכנה לניתוח. ביום 25.9.05 אושפזה התובעת בשנית לצורך ביצוע ניתוח שחזור פתוח וקיבוע פנימי של השבר עם פלטה וברגים. לאחר חמישה ימים נוספים שוחררה התובעת לביתה עם הוראות לשימוש בסד לקרסול והליכה ללא דריכה על  הרגל.

10.        לאחר שחרורה נדרשה התובעת לטיפולי פיסיותרפיה ממושכים, לביקורות אצל רופאים במסגרת קופת חולים ולשימוש במשככי כאבים.

11.        מטעם התובעת הוגשה חוות דעתו של ד”ר משה קמחין שבדק את התובעת בינואר 2007 . ד”ר קמחין ראה לקבוע כי התובעת הולכת בצליעה קלה על רגל ימין, קיימת נפיחות של העקב, ישנו דלדול של שרירי הסובך ברגל  הפגועה, הגבלה קשה בתנועות המפרק הסוב-טלרי ובתנועות הכיפוף והיישור. כן נותרה צלקת בצורת האות L בחלק החיצוני של העקב באורך כ – 15  ס”מ.

12.        ד”ר קמחין העריך את נכותה של התובעת בשיעור של 15% נכות מכוח סעיף 49 (2) ו’ חלקי למבחני המל”ל.

13.        ד”ר ישראל קליר בדק את התובעת מטעם הנתבעים במאי 2007. בבדיקתו מצא כי הליכתה תקינה, קיימת צלקת ניתוחית עדינה בצורת האות ר’, אין עיוות של העקב, טווחי התנועות בקרסול שמורים, בצילומי הרנטגן שינויים ניוונים התחלתיים במפרק הסוב-טלרי. ד”ר קליר מסכים כי לתובעת נותרה הפרעה מסוימת במפרק הסוב-טלרי ובסופו של דיון קובע כי מצבה מתאים לנכות בשיעור 10% בהתאם למחצית סעיף 49 (2) ו’  למבחני המל”ל.

14.        כאמור הסכימו הצדדים על הגשת חוות הדעת ללא חקירת עורכיהן. לאחר שעברתי שוב על חוות הדעת אני סבורה כי לאור הממצאים בהדמיה אשר מאשרים את ההפרעה שנותרה במפרק הסוב-טלרי, יש להעמיד את נכותה הרפואית של התובעת על הממוצע שבין חוות הדעת  היינו 12.5% נכות בגין ההגבלה שנותרה בקרסול.

הנכות התפקודית

15.        התובעת אכן מתלוננת על כאבים קשים בקרסולה אשר מגבילים אותה בעמידה. עוד ציינה התובעת כי היא מתקשה להגיע לדירתה שמצויה בבנין דירות בקומה שלישית ללא מעלית.

16.        התובעת העידה כי מאז התאונה היא מתקשה בעבודות משק הבית ונאלצת להיעזר בבנותיה בשטיפת הדירה וכו’.

17.        לאחר התאונה פוטרה מעבודתה אצל הנתבע ולאחר מכן לא יכלה לשוב לעבודה במקצועה כתופרת גזרנית שכן אינה מסוגלת לבצע עבודה בעמידה.

18.        לאחר תקופה בת למעלה משנה שבה לא עבדה, פתחה התובעת חנות לתיקונים קלים ובה היא עובדת מספר שעות כל יום. לטענת התובעת יכלה לעשות כן שכן עובר לתאונה רכשה חנות קטנה בדמי מפתח ובאותו מקום החלה לעבוד. בעבודתה זו היא עושה תיקונים פשוטים דוגמת מכפלות למכנסיים וקיצור שרוולים. לקוחותיה הם לקוחות מזדמנים מן הרחוב. היא אינה עובדת עבור חנויות או מתפרות.

19.        שכרה מעבודתה זו הוא זעום עד כי היא פטורה מתשלום מיסים. עיון בדוחות למס הכנסה מלמד כי אכן שכרה החודשי הממוצע עומד על קצת למעלה מ- 1,000 ₪ לחודש.

20.        שכרה אצל הנתבע עמד על – 5,000 ₪ בממוצע בחודש על פי התלושים שהומצאו. סכום דומה נקבע כבסיס השכר הרבע שנתי על ידי המל”ל.  סכום זה משוערך להיום עומד על 5,580 ₪.

21.        מנגד טוען ב”כ הנתבעים כי לתובעת בעיות רפואיות קשות שבעטיין היא מתקשה בעבודתה כתופרת גזרנית ובמשק הבית. הוא מפנה לתיקה הרפואי בקופת החולים, מוצגים 9 – 47 לתיק המוצגים מטעמו. מתוך תיקה הרפואי מצביע ב”כ הנתבעים על כי התובעת סבלה בעבר מכאבים בצווארה, בעורפה ובכתף שהקרינו לידיה וכן מהגבלות תנועה באגודל היד וכאבים בגב כף היד שהצריכו טיפולי פיסיותרפיה ואף זריקות קורטיזון.

22.        עוד טוען ב”כ הנתבעים כי התובעת לא הציגה כל הוכחה על שיעורי השתכרותה אם בכלל, בשנים שעובר לתחילת עבודתה אצל הנתבע. הוא מוסיף וטוען כי גם בכל הנוגע לשיעור השתכרותה כיום לא הוצגו די ראיות דוגמת פנקסי קבלות.

23.        לאחר שעברתי על כל המסמכים הרפואיים שהוצגו ועל חקירתה של התובעת הגעתי לכלל מסקנה כי באותם תחלואים שהוצגו לא הייתה משום השפעה של ממש על כושר תפקודה בתקופה שסמוכה לתאונה. התובעת החלה עבודתה אצל הנתבע באוגוסט 2004 היינו עבדה אצלו למעלה משנה עד קרות התאונה. לא באה כל עדות על כי התובעת נעדרה מעבודתה או התקשתה בביצועה. מתוך עדות התובעת ודו”ח החקירה של משרד העבודה עולה כי התובעת עסקה בעבודות גזירה ותפירה אצל הנתבע. עבודות אלו דורשות שימוש בשתי הידיים וכן הפעלת מאמץ לעיתים. מכאן אני מסיקה כי חרף אותן תקופות שבהן סבלה התובעת מכאבים והגבלות בידיה ובצווארה, היא הוסיפה לעבוד ולתפקד תוך שהיא מקבלת טיפולים פיסיותרפיים כשצריך וטיפול תרופתי.

24.        יש להניח שאילולא התאונה הייתה התובעת מוסיפה לעבוד אצל הנתבע או אצל מעביד אחר בעבודות גזירה ותפירה.

25.        עוד ראיתי לציין כי התובעת עשתה רושם מהימן בעדותה ולא התרשמתי שהיא מנסה להאדיר נזקיה. מדובר באשה קשת יום ולא משכילה ששטחה תשובותיה בפשטות וניכר היה שהיא מנסה להשיב על השאלות עד כמה שזיכרונה עמד לה. היא זכרה למשל  את סכום הפיצויים שקיבלה בגין פגיעתה בתאונת דרכים עובר לתאונה נשוא התביעה הגם שלא זכרה את שם עורך הדין שטיפל למענה בתביעה. היא השיבה מיוזמתה כי היא נוטלת כדורים נגד כולסטרול ויחד עם זאת רואה עצמה בריאה. לא ראיתי לזקוף לחובתה את העובדה שלא זכרה כי בשנת 1997 עברה אירוע שבו ככל הנראה נתפסו לה היד והצוואר, כפי שעולה מתוך מסמך 18 למוצגי הנתבעים. באותו מסמך נאמר מפיה כי לפני כחצי שנה אירע אירוע כאמור. אין להתעלם מן העובדה כי מאז עברו למעלה מ -12 שנים.

26.        בשל התרשמותי זו ראיתי לקבל את עדותה של התובעת ולפיה גם עובר לעבודתה אצל הנתבע עבדה בגזירה ותפירה במקומות אחרים כפי שפירטה בחקירתה וכן בתצהיר תשובות לשאלון.

27.        עוד ראיתי לקבל כי התובעת מתקשה בעמידה ובהליכה ממושכות, תלונות שאותן השמיעה לכל אורך התקופה למן פגיעתה ואף בפני המומחים שבדקו אותה לצורך הדיון בתיק זה.

28.        יחד עם זאת איני סבורה כי כושרה של התובעת לעבוד נפגע בשיעור כה ניכר כפי שמבקש בא כוחה לטעון. לא הוכח לי שהתובעת עשתה כל מאמץ לשוב ולו לעבודה חלקית כשכירה במתפרה או לעבודות תפירה בלבד, שלהבדיל מעבודות גזירה, אינן מצריכות עמידה ממושכת. כך גם לא ברור מדוע התובעת לא עושה מאמץ להגדיל את נפח עבודתה בחנותה ומסתפקת בלקוחות מזדמנים מן הרחוב.

29.        בשוקלי כל אלה ראיתי לקבוע כי נכותה התפקודית של התובעת עולה במידת מה על שיעור נכותה הרפואית כפי שראיתי לקבוע אותו.

30.        לא ראיתי צורך לכמת את הנכות התפקודית במספר מדויק שכן איני סבורה כי נכון יהיה בתיק זה לערוך חישובים אריתמטיים מדויקים. זאת בעיקר נוכח העובדה שהתובעת קרובה לגיל פרישה ולא ברור כמה זמן הייתה נותרת לעבוד אצל הנתבע גם אילולא התאונה ואם הייתה נדרשת בגילה למצוא מקום עבודה חדש – מה היה שכרה באותו מקום.

דיון בראשי הנזק

הפסד השתכרות בעבר

31.        המל”ל אישר לתובעת 3 חודשי אי כושר מלא ולאחריהם 4.5 חודשים נכות זמנית בת 50% ו- 6 חודשים נכות זמנית בת 30%. מיום 1.11.06 הועמדה נכותה הצמיתה.

32.        מעדותה תובעת עלה כי לא שבה לכל עבודה עד לחודש דצמבר 2006 ואז פתחה את חנותה.

33.        אני סבורה כי בתקופה של 7 חודשים לא יכלה התובעת לשוב לעבודה ואף לא לחפש עבודה לאור פיטוריה על ידי הנתבע. לאחר מכן יש להביא בחשבון נכות זמנית לחצי שנה.

34.        חישוב של אלה מביא אותי ל – 7.5X 5,580 ₪ = 41,850 ₪ ובצירוף ריבית מאמצע תקופה (15.12.05) סך של  – 48,188 ₪. בגין תקופת אי הכושר החלקי – 6X 5,580 ₪  X 30% = 10,044 ₪ ובצירוף ריבית מאמצע תקופה (30.7.06) סך של –  11,267 ₪.

35.        החל מיום  1.11.06 ועד היום (סה”כ 40 חודשים) ראיתי להביא בחשבון סכום גלובלי בסך של –  30,000 ₪.

36.        סה”כ הפסדי עבר – 89,455 ₪.

הפסדי שכר בעתיד

37.        התובעת כיום בת 65 שנים. אני מוכנה להניח כי בשל מצבה הכלכלי של התובעת הייתה מוסיפה לעבוד גם לאחר גיל פרישה גם אם בשכר נמוך יותר. בשוקלי את שיעור השתכרותה עובר לתאונה, את שיעור נכותה, את הצורך שלה להוסיף ולהתפרנס גם לאחר גיל פרישה ומנגד גם את תחלואי הגיל ובעיותיה שעובר לתאונה, ראיתי להעמיד הפיצוי על סך של – 30,000 ₪.

הוצאות עזרת צד ג’

38.        התובעת טוענת כי לאחר התאונה ועד היום היא מתקשה בביצוע עבודות משק הבית שלפני כן נהגה לעשות בעצמה. בשל חסרון כיס היא נעזרת בבנותיה.

39.        בנותיה של התובעת לא באו לתמוך בעדות אמן כדי שניתן יהיה להעריך את שיעור העזרה שהן נותנות לה בשל התאונה. לאור דבריי שלעיל, במסגרת הדיון בנכות התפקודית, אני מקבלת שהפגיעה מקשה על התובעת ביצוע עבודות משק הבית בשל הצורך בהליכה ועמידה ממושכות.

40.        עוד יש להביא בחשבון כי בתקופה שסמוכה לתאונה, במשך 6 חודשים, קיבלה התובעת עזרה מן המל”ל.

41.        בשוקלי כל אלה ראיתי להעמיד הפיצוי בראש נזק זה על – 25,000 ₪ לעבר ולעתיד.

הוצאות רפואיות

42.        התובעת לא צירפה קבלות על הוצאות ואין לשכוח כי מדובר בתאונת עבודה. הקבלות היחידות שצורפו הינה של השתתפות בחוג פילאטיס לאחרונה וכן שכרו של המומחה מטעמה. לא ראיתי כי יש להכיר בהוצאות לחוג פילאטיס דווקא כהוצאות שנובעות מן הפגיעה בתאונה. כך גם עלות שכרו של המומחה שייכת להוצאות משפט שייקבעו בסופו של הדיון. יחד עם זאת אני מניחה כי התובעת הוציאה הוצאות כלשהן על תרופות לשיכוך כאבים ועל כן אני מעמידה הפיצוי בראש נזק זה על – 1,000 ₪ מעבר למל”ל.

הוצאות ניידות

43.        אין חולק כי תקופה ארוכה לא יכלה התובעת להשתמש בתחבורה ציבורית. אף כיום היא נדרשת יותר לשימוש בתחבורה תחת הליכה ברגל. חרף העבודה שלא צורפו קבלות על נסיעה במוניות, אני קובעת כי לתובעת נגרמו הוצאות נסיעה מוגברות לצורך הטיפולים הרבים והבדיקות הרפואיות.

44.        נוכח מהות הפגיעה אני סבורה כי התובעת זכאית לפיצוי כלשהו גם עבור העתיד.

45.        את הפיצוי לעבר ולעתיד אני מעמידה על סך – 2,500 ₪.

כאב וסבל

46.        ראיתי להעמיד את נכותה הרפואית של התובעת על 12.5% נכות. התובעת טענה כי פגיעתה בתאונה נשוא התביעה הרסה את חייה. גם אם לא אקבל את תיאורה זה של התובעת באופן מלא, ברי כי לתאונה הייתה השפעה ממשית על תפקודה ועל אורח חייה מאז הפגיעה. השבר בעצם העקב היה שבר מרוסק והצריך אשפוז, ניתוח והכנסת פלטה וברגים ומדובר במקום נושא משקל על כל המשתמע מכך. טענותיה כי היא סובלת כאבים היו אמינות ומתיישבות עם ההיגיון.

47.        בשוקלי כל אלה ראיתי להעמיד הפיצוי בראש נזק זה על – 60,000 ₪.

סה”כ הנזק לפני ניכויים עומד על  – 207,955 ₪.

ניכויי המל”ל

48.        התאונה הוכרה כתאונת עבודה והתובעת קיבלה דמי פגיעה, גמלת נכויות זמניות וכן מענק נכות. סה”כ תשלומי המל”ל, כשהם נושאים הפרשי הצמדה וריבית להיום עומדים על – 58,964 ₪. סכום זה יש לנכות מסכום הנזק.

סה”כ הנזק לאחר ניכויים עומד על – 148,991 ₪.

סוף דבר

49.        הנתבעים ישלמו לתובעת, באמצעות הנתבעת 2, סך של – 148,991 ₪ כפיצוי על נזקיה תולדת התאונה מיום 14.9.05.

50.        כן ישאו הנתבעים בהוצאות משפט על פי קבלות, לרבות עלות שכרו של המומחה מטעמה של התובעת, כשהם נושאים הפרשי הצמדה וריבית ממועד הוצאתן ועד התשלום המלא בפועל.

51.        עוד ישאו הנתבעים בשכר טרחת עו”ד בשיעור 20% מסכום הפיצוי בצירוף מע”מ כדין.

52.        הסכומים כולם ישאו הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

53.        המזכירות תעביר העתק פסק הדין לצדדים.

ניתן היום,  י’  אדר תש”ע, 24 פברואר 2010, בהעדר הצדדים.

Divi Theme Examples

עדכונים, מדריכים ופסקי דין 

פסק דין

פסק דין תאונת דרכים הולך רגל

[/db_pb_slide]

פסק דין

פסק-דין תאונת דרכים באופנוע

[/db_pb_slide]

פסק דין

פסק-דין-תאונת-דרכים-00211904

[/db_pb_slide]

פסק דין

פסק-דין-מחלת-מקצוע-רעש-מזיק

[/db_pb_slide]

פסק דין

פסק-דין-תאונת-עבודה-נפילה-מגובה

[/db_pb_slide]

פסק דין

פסק-דין-תאונת-דרכים-פיברומיאלגיה

[/db_pb_slide]

פסק דין

פסק-דין-תאונת-הולכת-רגל

[/db_pb_slide]

פסק דין

פסק-דין-תאונת-דרכים-בדרך-לעבודה

[/db_pb_slide]

פסק דין

פסק-דין-תאונת-דרכים-נכות-נפשית

[/db_pb_slide]

פסק דין

פסק-דין-תאונת-עבודה-מתקן-הרמה-חשמלי

[/db_pb_slide]

פסק דין

פסק-דין-נזקי-גוף-תאונת-מדרכה

[/db_pb_slide]

פסק דין

פסק-דין-תאונת-דרכים-2037-05-11

[/db_pb_slide]

פסק דין

פסק-דין-תאונת-דרכים-2037-05-11

[/db_pb_slide]

טפסים

טפסים ועדות רפואיות נכות מעבודה נכות כללית ביטוח לאומי

טפסים

טופס-הודעה-על-תאונת-דרכים-חברות ביטוח

כתב תביעה לדוגמה

כתב-תביעה-לדוגמא-תאונת-דרכים-נזיקין

שכר טרחה תאונות דרכים

שכר-טרחת-עורך-דין-תאונת-דרכים

כתב תביעה נזקי גוף

כתב-תביעה-לדוגמא-נזקי-גוף-נפילה במעלית

אישור משטרה תאונת דרכים

איך-מקבלים-אישור-משטרה לאחר תאונת דרכים

כתבה שלנו בכאן 11

 סטודנט תובע את המשטרה

כתבה שלנו במאקו

חלית-נפצעת-פנה-מיד-לעורך-דין

כתבה שלנו במאקו

מה-נחשבת-תאונת-עבודה

כתבה שלנו במאקו

מה-עושים-אחרי-תאונת-דרכים

המלצות תאונות דרכים

עורך-דין-תאונות-דרכים-המלצות

"כולם שווים בפני החוק אבל עורך דין טוב עושה את ההבדל"

הלקוחות ממליצים עלינו 

לאחר שנפלתי לבור ביוב פתוח, נקרעה לי הרצועה הצולבת בברך ימין. חבר המליץ לי על משרדו של עורך דין הרצוג.

מעבר לכך שקיבלתי פיצוי יפה, התהליך היה הרבה יותר מהיר ממה שחשבתי שיהיה, כאשר לאורך כל הדרך עודכנתי בנעשה בתיק.

נ.ד | נפל לבור ביוב

פניתי לעורך דין הרצוג בקשר לתאונת דרכים שהייתה לי. הטיפול היה מעל ומעבר, דאגה וליווי מהרגע הראשון, בהכוונה בדיווח התאונה למשטרה ועד לקבלת הפיצוי. קיבלתי מענה לכל שאלה שהייתה לי, והטיפול עצמו בתיק היה מקצועי מאוד.  

ללא ספק עו"ד הרצוג בעל מומחיות רבה בתחום, צוות המשרד נעים וזמין.

ש.ה | נפגעת תאונת דרכים

נקטעה לי אצבע יד שמאל בעבודתי במוסך רכב. חיפשתי בגוגל עורך דין והגעתי למשרדו של עו"ד צבי הרצוג. הייתי שבר כלי, פיזית ונפשית. במשרד קיבלתי יחס חם, והטיפול בתיק שלי נעשה בצורה חלקה.

ממליץ בלב שלם על עורך דין הרצוג למי שעבר תאונה.

מ.ל | נפגע תאונת עבודה

 
Accessibility