תאונת עבודה מוגדרת בחוק הביטוח הלאומי כתאונה שארעה לנפגע תוך כדי ועקב העבודה, לרבות במהלך העבודה, בדרך לעבודה או בחזרה ממנה.

מחלת מקצוע הינה מחלה, שהעובד/ עובדת חלו בה עקב עבודתם בהיותם חשופים לגורמים מזיקים (למשל: פגיעה בשמיעה וטינטון במהלך עבודה במפעל עם רעש מזיק). מחלת מקצוע היא תוצאה של חשיפה חוזרת לגורם המזיק לאורך זמן.

 כן, בתנאי שהוא רשום במוסד לביטוח לאומי.

דמי פגיעה נועדו לפצות את הנפגע על אובדן שכר או הכנסה עקב תאונת עבודה או פגיעה בעבודה, והם משולמים עבור תקופת הזמן שלא עבד בכל עבודה ונזקק לטיפול רפואי, ולכל היותר עבור 91 יום, הנמנים ממחרת יום הפגיע

מבוטח שעקב פגיעה בעבודה נפגע כושרו לעבוד רשאי להגיש תביעה למענק או לקצבת נכות מעבודה. הוועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי קובעת את דרגת הנכות לפי רשימת ליקויים רפואיים שמוגדרת בתקנות הביטוח הלאומי. ככל שנקבעה לנפגע נכות צמיתה הקטנה מ-20% (וגדולה מ-9%) זכאי הנפגע לתשלום חד פעמי המכונה מענק נכות אם הנכות הינה בשיעור 20% ומעלה זכאי הנפגע לקצבה חודשית המשולמת מידי חודש בחודשו.

כן, על החלטת הוועדה הרפואית בדבר דרגת הנכות מעבודה אפשר לערער לפני הוועדה הרפואית לעררים. מועד הערר – תוך 30 יום מיום קבלת ההודעה על החלטת הוועדה הרפואית. גם המוסד לביטוח לאומי רשאי לערער על החלטת הוועדה הרפואית לפני הוועדה הרפואית לעררים.

כן, על קביעת המוסד לביטוח לאומי ניתן לערער לפני בית הדין לעבודה.

אלמן או אלמנה וילדיו של הנפגע בתאונת עבודה (ובנסיבות מסוימות גם: הורים, אחים, סב או סבתא שהמבוטח היה מפרנסם). לגמלת תלויים – זכאים בתנאים מסויימים לגמלת תלויים (קצבה או מענק). בנוסף, ישנה זכאות בתנאים מסויימים לדמי מחייה לילדים, מענק פטירה, ולהטבות נוספות.