רשלנות רפואית היא מצב שבו ניתן שירות רפואי ע”י רופא אשר סטה מנורמת הזהירות הסבירה המצופה ממנו, כאשר כתוצאה מכך נגרם לנזק למטופל.

ארבעה הם היסודות המרכיבים את עוולת הרשלנות הרפואית:

יסוד האשם:

נקודת המוצא העקרונית היא, שביחסים שבין רופא למטופל קיימת חובת זהירות (ע”א 4025/91 צבי נ’ ד”ר קרול, פ”ד נ(3) 784). במישור המעשי יש לבחון את השאלה האם רופא סביר יכול וצריך היה לצפות, בנסיבותיו המיוחדות של המקרה, את התרחשות הנזק.

כאשר בוחנים שאלות אלו, יש לזכור היטב כי דיני הרשלנות, מבוססים על עיקרון האשמה ולא על עיקרון האחריות המוחלטת. עקרון האשמה תקף, ואולי אף ביתר עוצמה, במקרי הרשלנות הרפואית ובמיוחד במקרים בהם נדון איחור באבחון של מחלה. במקרים אלו, בשל העובדה הידועה, כי מדע הרפואה אינו מדע מדויק, וכי יש שטחים רבים הנתונים למחקר והתפתחות מתמידים. על כן, קשה לחזות, מראש, סיכונים מסיכונים שונים הנעוצים בסגולותיו הפיסיות או הנפשיות של החולה, והעלולים להביא לתקלה או לכישלון בעת מתן הטיפול הרפואי (אמנון כרמי, בריאות ומשפט (נבו, 2003), כרך א, עמ’ 336-338).

נקודת המוצא העקרונית היא, שביחסים שבין רופא למטופל קיימת חובת זהירות (ע”א 4025/91 צבי נ’ ד”ר קרול, פ”ד נ(3) 784). במישור המעשי יש לבחון את השאלה האם רופא סביר יכול וצריך היה לצפות, בנסיבותיו המיוחדות של המקרה, את התרחשות הנזק.כאשר בוחנים שאלות אלו, יש לזכור היטב כי דיני הרשלנות, מבוססים על עיקרון האשמה ולא על עיקרון האחריות המוחלטת. עקרון האשמה תקף, ואולי אף ביתר עוצמה, במקרי הרשלנות הרפואית ובמיוחד במקרים בהם נדון איחור באבחון של מחלה. במקרים אלו, בשל העובדה הידועה, כי מדע הרפואה אינו מדע מדויק, וכי יש שטחים רבים הנתונים למחקר והתפתחות מתמידים. על כן, קשה לחזות, מראש, סיכונים מסיכונים שונים הנעוצים בסגולותיו הפיסיות או הנפשיות של החולה, והעלולים להביא לתקלה או לכישלון בעת מתן הטיפול הרפואי (אמנון כרמי, בריאות ומשפט (נבו, 2003), כרך א, עמ’ 336-338).

התרשלות הפרת חובת הזהירות:

משקבענו כי הרופא יכול וצריך היה לצפות את הנזק, יש לבחון, האם הפר המזיק את חובת הזהירות המוטלת עליו, דהיינו: האם סטה מסטנדרט ההתנהגות של האדם הסביר?

יסוד הנזק:

את יסוד הנזק ושיעורו ניתן להוכיח באמצעות חוות דעת של מומחה רפואי הקובע את גובה אחוזי הנכות והפגיעה התפקוד אצל הנפגע.

קיומו של קשר סיבתי בין ההפרה לבין הנזק:

לבסוף, נדרש קשר סיבתי בין הפרת חובת הזהירות לנזק, קרי: השאלה האם מעשהו או מחדלו של המזיק, אשר הפר את חובתו כלפי הניזוק, הוא שגרם לנזק? (ע”א 145/80 ועקנין נ’ המועצה המקומית בית שמש, פ”ד לז(1) 113, 122).

על מנת לקבוע האם התקיימה רשלנות רפואית בכל מקרה ומקרה, יש צורך להתייעץ בנושא עם רופא מומחה ולקבל ממנו חוות דעת רפואית בנושא.חוות הדעת של המומחה הרפואי מצורפת כחלק בלתי נפרד מכתב התביעה.