ייצוג נפגעי צה”ל מול אגף השיקום ומשרד הביטחון בתביעות להכרתם כנכי צה”ל, תביעות להחמרת נכות, ייצוג בוועדות רפואיות, בוועדות ערעור ובבתי המשפט (קשר סיבתי בין המחלה/חבלה ובין השירות וערעור על גובה אחוזי הנכות).

בהתאם לחוק הנכים (תגמולים ושיקום), כל חייל בשירות חובה/ קבע /מילואים, שוטר במשטרת ישראל, סוהר בשירות בתי הסוהר, יכול להגיש תביעת נכות לקצין התגמולים עקב מחלה ו/או חבלה, ובלבד שמתקיימים שני תנאים מצטברים:

– קשר סיבתי בין המחלה ובין תנאי השירות (תנאי העקב):

על מנת לבחון קיומו של קשר סיבתי יש לבחון תחילה קיומו של קשר סיבתי-עובדתי בין אירוע פלוני לבין תוצאה פלונית. למשל: ככל שמדובר בפריצת דיסק, האם היא נגרמה על ידי נפילה או הרמת מסע כבד או ככל שמדובר במחלת נפש, אם היא נגרמה על ידי חשיפה לאירוע דחק. קיומו של קשר משפטי-עובדתי אינו בגדר סוף פסוק, משנמצא כי קיים קשר סיבתי-עובדתי יש להמשיך ולבחון בשלב השני את התקיימותו של קשר סיבתי-משפטי, במסגרתו תבחן השאלה-האם הנכות שהחייל לקה בה קשורה בקשר סיבתי-משפטי לשירותו הצבאי, במילים אחרות: נדרש להראות כי “חיי הצבא-באשר חיי צבא הם-או אירוע ספציפי הקשור לחיי הצבא הם שהביאו לפריצתה של המחלה” (אירוע שמיוחד לשירות הצבאי) אם מדובר במקרה בו המחלה הייתה פורצת בכל מקרה- גם בחיים האזרחיים יישלל קיומו של קשר סיבתי לשירות בצבא (ראו: דנ”א 5343/00 – קצין התגמולים נ’ אורית אביאן, פ”ד נו(5), 732 ,עמ’ 738-739).

-המחלה פרצה בתוך תקופת השירות הצבאי (גם שירות בשירות בתי הסוהר, משטרת ישראל, שירות מילואים / קבע):

חשוב לדעת, לא כל מחלה שפורצת במהלך השירות הצבאי, כמוה כמחלה שפרצה עקב השירות הצבאי. על מנת לקבל הכרה לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום) יש לעמוד בשני התנאים המצטברים לעיל ולקבל ייעוץ משפטי.

• הכלל: תביעת נכות לפי חוק הנכים יש להגיש לקצין התגמולים בתוך שלוש שנים  מיום השחרור מהשירות ( סעיף 32 לחוק הנכים), אלא אם מדובר במחלות ספציפיות לגביהן קבע שר הביטחון בתקנות תקופת התיישנות ארוכה יותר – במקרים אלו  תתיישן הזכות בחלוף אותה תקופה.

• החריג: “חבלה רשומה” – חוק הנכים קובע הסדר מיוחד של הארכת תקופת התיישנות (הסדר חריג שאינו מופיע בחוקים אחרים!!!)  ולפיו בהתקיים תנאים מסוימים יש לקצין התגמולים שיקול דעת להאריך את מועד תקופת ההתיישנות, אם הוא סבור שמן הצדק לעשות כן ובהתקיים התנאים הבאים:

– הבקשה מתייחסת לנכות שנגרמה על ידי חבלה רשומה;

– ההשהיה בהגשת הבקשה אינה עשויה להקשות במידה ניכרת על השגת הראיות  הדרושות לבירור הבקשה;

– ההשהיה לא הביאה, ולא הייתה עשויה להביא, במישרין או בעקיפין, להחמרת הנכות שלגביה מוגשת הבקשה, או להגדלה ניכרת של הנטל שעל אוצר המדינה בתשלום התגמולים או במתן טובת הנאה אחרת עקב החמרת הנכות;

– ההשהיה לא תקשה על המדינה לממש את זכויותיה לגבי כל צד שלישי האחראי או עשוי להיות אחראי, במישרין או בעקיפין, לחבלה, נושא הבקשה.

• “חבלה רשומה” –

– חבלה שנרשמה, סמוך ליום האירוע שגרם לה, ברשומות של צבא-הגנה לישראל או ברשומות אחרות המתנהלות על ידי המדינה או על ידי מוסד ציבורי שאושר לעניין זה על ידי שר הביטחון”.

– בפסק הדין ע”א 203/85 בן ארי נ’ ק”ת , פ”ד מא(4) 113, קבע בית המשפט את המבחן המשולש לקיומה של “חבלה רשומה” לפי סעיף 32א לחוק – רישום המעיד על פגיעה בגוף; אירוע שגרם לפגיעה זו; סמיכות זמנים בין האירוע שגרם לנכות לבין הרישום.

– בפסק הדין  ע”א 203/85 בן ארי נ’ ק”ת , פ”ד מא(4) 113, קבע בית המשפט את המבחן המשולש לקיומה של “חבלה רשומה” לפי סעיף 32א לחוק – רישום המעיד על פגיעה בגוף; אירוע שגרם לפגיעה זו; סמיכות זמנים בין האירוע שגרם לנכות לבין הרישום.

– ככלל, לא דומה טענת התיישנות בכל הליך אזרחי לטענת התיישנות במסגרת חוק הנכים. ניתן לקבל יעוץ משפטי במשרדינו בסוגיה מורכבת זו.

סעיף 35 לחוק הנכים הוא המנגנון היחיד בחוק הנכים המאפשר שינוי החלטה חלוטה של קצין התגמולים במקרה בו הוברר כי יסודה בטעות. מנגנון זה נועד למטרה של תיקון החלטות שהתברר כי היו מוטעות, והוא המתווה את גדריו ותוצאותיו של התיקון. בשל חשיבותו לענייננו, נביא את סעיף 35 (א) כאן כלשונו:

“(א) קצין תגמולים רשאי לתת החלטה חדשה בכל בקשה, אף אם ניתנה בה כבר החלטה סופית לפי סעיף 33, 34, אם הוכח, כי ההחלטה הושגה על ידי מעשה או חדלה המהווים עבירה פלילית, או אם נתגלה על סמך ראיות חדשות שלא היו בפני נותן ההחלטה הקודמת, כי אותה החלטה בטעות יסודה.”

לשון אחרת, ניתן להגיש תביעה חדשה ובלבד שהיא עומדת בתנאים הקבועים בחוק הנכים ובנסיבות מאוד מסוימות.

בשל מורכבות הנושא, אנו ממליצים לקבל ייעוץ משפטי בנושא זה.